ביום האישה הבינלאומי 2025, התכנסו עובדים, מרצים ואורחים לאירוע מרגש ומעורר השראה במכללה האקדמית נתניה, שהוקדש לנשים שמצאו אור ותקווה בתוך אתגרי מלחמת "חרבות ברזל". הכנס הדגיש את עוצמתן של נשים שפעלו, התמודדו ויצרו שינוי במהלך המלחמה ואחריה.
את הכנס הנחתה ד"ר מיה מזור טרגרמן, חברת סגל בבית הספר לתקשורת ומנהלת שיתופי הפעולה המכללתיים, שהזמינה את פרופ’ משה גלברד, רקטור המכללה, לשאת דברים. גלברד הדגיש את הדרך הארוכה שעברנו לשוויון מגדרי ואת הצורך להמשיך ולפעול למען ייצוג הולם לנשים. הוא ציין כי למרות השינויים החיוביים, עדיין רק 10% מהנשים בעולם נמצאות בדרג מקבלי ההחלטות, ומשכורתן נמוכה ב-20% מגברים בתפקידים זהים. הוא הביע תקווה שיום יבוא ולא נזדקק עוד ליום ייחודי שמציין הישגים נשיים, כיון ששוויון מגדרי יהיה המובן מאליו.
לאחר דבריו של פרופ' גלברד, עלתה לבמה פרופ’ ליאת קוליק, יועצת נשיא המכללה לענייני מגדר, שהתייחסה למורכבות יום האישה בצל המלחמה. היא דיברה על המהפך שהתחולל – נשים שהנהיגו, נלחמו, סייעו ותרמו לחוסן הלאומי. פרופ' קוליק הדגישה כי דווקא מתוך המשבר, נפתחה הזדמנות לבנות מחדש את המבנים החברתיים ולחזק את מקומן של נשים בכל התחומים.
אוקטובר הבא יהיה טוב יותר
אחד הרגעים המרגשים של הכנס היה דבריה של הילה שי, אמו של ירון שי ז"ל, שנפל בגבורה בהגנה על כרם שלום. הילה סיפרה על היוזמה שהקימה יחד עם בעלה, יזהר שי, "נקסט אוקטובר", שמטרתה הנצחת חללי ונרצחי המלחמה דרך יצירה וחדשנות. הפרויקט מחבר בין משפחות הנופלים לבין סטארט-אפים ישראליים, כך שכל נופל יונצח דרך יוזמה טכנולוגית חדש שהיא בדמותו ומתאימה לתחומים שעניינו אותו או שעסק בהם.
הילה שיתפה כיצד הרעיון לפרויקט נולד במהלך השבעה על ירון. "ביהדות יש מנהג לטעת עץ לזכר נופלים", היא סיפרה, "אנחנו החלטנו לטעת חברת סטארט-אפ שתמשיך את דרכו של ירון ושל כל אחד ואחת מהנופלים". כך, החל המיזם להתגבש עם החזון לשייך 1,500 חברות סטארט-אפ ישראליות ל-1,500 הנופלים והנרצחים, במטרה ליצור מקומות עבודה, חידושים טכנולוגיים, ותשובה של צמיחה מול ההרס שהותירה המלחמה.
דוגמה מרגשת למיזם שכבר יצא לדרך היא ההנצחה של עמית מן ז"ל, פרמדיקית שנרצחה בעת מילוי תפקידה בקיבוץ בארי. היא מונצחת על ידי חברת Avertto Medical, המפתחת פתרונות מצילי חיים למניעת שבץ – תחום שממשיך את מסירותה להצלת חיים.
להצטרפות למיזם "נקסט אוקטובר" ולמידע נוסף: https://www.nextoctober.org/join
לאחר עדותה המרגשת של הילה שי, שהזכירה את העוצמה שביצירה מתוך שכול, עלתה לדבר שירלי גולדשלאגר מנע, שהביאה זווית נוספת על חוסן נשי במלחמה.
אמא במדים: חיים בין שני עולמות
שירלי גולדשלאגר מנע, מחנכת וסגנית מנהלת בית ספר, סיפרה על חווייתה כלוחמת במילואים בפיקוד העורף במהלך המלחמה. כאמא לשתי בנות קטנות, היא תיארה את רגשות האשמה שליוו אותה על עזיבת הבית לצד תחושת השליחות: "רציתי להראות לבנות שלי וגם לתלמידים שלי מה זו מחויבות למדינה." היא הדגישה כי היחידה שלה, המורכבת מנשים רבות בתפקידי פיקוד, היא הוכחה נוספת לכך שנשים נמצאות בחזית בכל תחומי החיים.
עם סיום דבריה של שירלי, שהדגישה את חשיבות הדוגמה האישית, עלתה לבמה יעלה בן צבי, שהציגה זווית נוספת על נתינה והתמודדות.
הדרך לאור: נתינה והתמודדות בשעת משבר
יעלה בן צבי, אם לשלושה ילדים ועוד אחד בדרך, שיתפה בסיפורה האישי על התמודדות עם משבר בתקופת המלחמה. לאחר ששברה את רגלה ונאלצה להיות מרותקת למיטה, מצאה את עצמה מארחת 22 בני משפחה מהדרום. "דווקא הנתינה עזרה לי להחלים", היא סיפרה. מתוך המצוקה האישית, היא לקחה אחריות – חילקה תפקידים, התנדבה באריזת חבילות מזון, הצטרפה למשמר האזרחי, ואפילו הוציאה רישיון לנשק כדי להגן על יישובה.
שלושת עקרונות חייה – אמונה בעצמי, אמונה באחרים, ואמונה בכוח העשייה – הובילו אותה להתמודד עם המציאות החדשה ואף לסיים בהצטיינות את לימודיה במכללה האקדמית נתניה.
פרופ’ קוליק חתמה את האירוע במילים "יום האישה הבינלאומי הוא זמן להוקיר את עוצמתן של נשים, במיוחד בימים מאתגרים אלה. תודה לכל המרצות ולכל המשתתפות שלקחו חלק. ליבנו עם הפצועים גיבורי וגיבורות ישראל, ואנו מאחלים להם רפואה שלמה. נתפלל ונייחל לכך שביום האישה הבא נוכל לשמוח יחד עם חזרתם של כל החטופים בשלום ועם החלמתם של כל הפצועים. שיום האישה הבינלאומי 2026 יהיה טוב, טוב יותר"
