אנייס שטינמץ

אגדה יהודית עתיקה אומרת כי מכל מרבדי תבל והאריגים השונים המצויים בעולם לא ישווה אחד מהם לחוט אחד, שהוא חוט החסד עליו מתקיים העולם. כל עשייתך אנייס, שזורה בחוט המיוחד הזה, שאין גבול לעוצמתו ושאין דומה לו בעולם. בכפות ידייך ובמלא חופניים את מוכנה לסייע לנזקק ולנצרך. אותך מעניינים העשייה ורוחב הלב יותר מכל דבר אחר.
ידידייך הטובים ביותר הינם אוסף ספרי ההגות המקיפים אותך, וממלאים את עולמך הפנימי באור של הפילוסופיה העכשווית. אין תחום אינטלקטואלי שאינך מוצאת בו עניין, ויכולותייך להיכנס לאותם עולמות ייחודיים ולהלך בהם כבשלך – נתנו לך את היכולת של תבונה ורגישות שאין דומה לה.
נאמנותך לעיר נתניה, בה את רואה מעין מולדת ומשפחה, הביאה אותך לחשוב על ילדיה ובניה של עיר זו, להם את מקדישה את מיטב מרצך, את אהבתך הגדולה, וכל זאת שלא על מנת לקבל פרס.
בקרב העושים במלאכה, מעטים הם העושים לשם שמיים. מעולם לא עשית למען עצמך ולמען כבודך, ומעורבותך היא לגופו של נצרך, ולגופו של עניין.

עבודתך זו היא דוגמא מחנכת ומאלפת לאלה הבונים את גורלם בזכותכם ובנדיבותכם, ללכת בדרך זו של נתינת גב וכתף לאחר, מתוך ידיעה ואמונה כי חברה יכולה להתקיים כאשר עוצמתה היא לא בנטילה אלא בנתינה.
כמי שהחינוך הוא תמיד נר לרגליו את מיישמת את עקרונותיך הנעלים בחינוך מבית ומחוץ, ומקדישה לכך את מלוא מסירותך והכרתך.
מוסדות ויחידים, כל אלה הם חסידייך ושוחרי טובתך – לא על כי הענקת להם, אלא על הדרך האצילית וטובת הלב, המתבוננת בגובה העיניים ומתוך אהבה כנה, ולא מתוך התנשאות ומתוך לב גאה.

מנהיגות יהודית שונה ממנהיגות אחרת. משה נבחר להנהיג את ישראל על כי בהולכו במדבר, כאשר כשל טלה קטן בדרך – נשאו משה בזרועותיו, ועל כך אמר לו ריבונו של עולם: רק מי שנושא טלה בזרועותיו הוא שינהיג את עמי ישראל.

על מנהיגות זו של אהבה, של חמלה ושל חום ואנושיות, על דוגמא אישית ועל דאגה אישית, על חברות אמת וידידות שאין לה תמורה, ועל היותך מודל ודגם ללמידה ולחיקוי בקרב ציבור הלומדים והבוגרים – החליטו המועצה האקדמית וחבר הנאמנים להעניק לך תואר לשם כבוד, Honoris Causa.