בכתבה על התחזית לשנת 2024 במשק הישראלי (מגזין כסף MAKO 15.12.23) ציין פרופ' משה גלברד, המשנה לנשיא ורקטור המכללה, כי השנה האקדמית 2024 תתקיים בצל מלחמת חרבות ברזל והיא צפויה להיות מאתגרת ומורכבת. היא תיפתח באיחור ניכר, בעת שאלפי סטודנטים עדיין מגויסים לשירות מילואים. הצורך לקצר את שנת הלימודים, לצד הצורך לאפשר השתלבות מאוחרת של סטודנטים בתום שירותם, יאיצו מגמות קיימות של הטמעת שיטות הוראה מתקדמות: הוראה סינכרונית מרחוק, שילוב של קורסים מקוונים א-סינכרוניים (MOOCs), טכנולוגיות למידה משולבות AI ובעתיד גם שילוב של טכנולוגיות מציאות מדומה (VR).
בשנים האחרונות, חלק ניכר מההשקעות שנעשות בעולם בהקשר של טכנולוגיות VR הן בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה, בעיקר בתחומי המדע והרפואה, וחוקרים סבורים כי טכנולוגיות אלה צפויות לחולל בעתיד הלא רחוק שינויים דרמטיים בתחום החינוך בכלל ובאקדמיה בפרט.
השפעות המלחמה יחייבו מודעות ורגישות מוגברת מצד המוסדות האקדמיים להבטחת חוסנם הנפשי של הסטודנטים ומתן סיוע ותמיכה למי שנזקקים לכך.
באופן מסורתי, המרחב האקדמי הוא גם כר לחילוקי דעות ולעימותים פוליטיים ואידיאולוגיים, בעיקר על רקע הקיטוב והשסעים בחברה הישראלית. קבוצות אוכלוסייה שונות נפגשות במרחב האקדמי והשנה הקרובה צפויה להציב בפני הקהילה האקדמית אתגר משמעותי, שיחייב מידה רבה של סובלנות ושמירה על שיח מאופק ומכבד.
המחירים הכלכליים שגובה המלחמה עלולים להשפיע על תקציבי ההוראה והמחקר בהשכלה הגבוהה. מוסדות אקדמיים יצטרכו למצוא נתיבי מימון אלטרנטיביים, נוסף למימון הציבורי ולגיוס תרומות.
גילויי עוינות כלפי ישראל, שאנו עדים להם במוסדות אקדמיים בארה"ב ובאירופה, עלולים להקשות על חוקרים ישראלים בשיתופי פעולה בינלאומיים. קיים חשש לקשיים גוברים בקבלת מענקי מחקר מקרנות בינלאומיות. לאקדמיה הישראלית עשוי להיות תפקיד חשוב בהצגה מאוזנת ואובייקטיבית יותר לעולם של אירועי 7 באוקטובר ושל מלחמת חרבות ברזל. קשרים עם חוקרים עמיתים ועם מוסדות מחקר ואקדמיה בחו"ל עשויים לסייע בהנגשה של מידע מבוסס עובדות כמענה לתעמולה אנטי-ישראלית.
