שאלה בחשבון: איך זה שלגרמניה וישראל היה אותו גירעון רגע לפני הקורונה, גרמניה יצאה בתוכנית תמיכה ענקית במשק, ישראל בתוכנית יחסית בינונית, ובסוף השנה יהיה בישראל גירעון הרבה יותר גדול?
דר' אביחי שניר
בימים האחרונים, התקשורת מלאה בדיווחים על המאבקים בין פקידים באוצר לבין הממשלה. חלק בעד הפקידים, חלק בעד הממשלה. אבל בלי להיכנס לפרטים, הנה כמה הערות על מה למדנו ממשבר הקורונה על יועצים כלכליים, ועל משרד האוצר.
הערה ראשונה: לפני כמה ימים דיברתי עם חבר שיודע חשבון, ד"ר רונן בר-אל. אמרתי לו שלפני הקורונה, החוב הממשלתי של גרמניה היה באזור ה-60% תוצר, בערך כמו אצלנו. עד סוף השנה, הוא צפוי להגיע לאזור ה-75% אחוזי תוצר, בזמן שאצלנו הוא כבר חזוי להגיע לאזור ה-85%. רונן ספר על האצבעות, ושאל אותי ככה: "איך יכול להיות שגרמניה יצאה באחת מחבילות הסיוע הגדולות ביותר בעולם במונחי תוצר, ומדינת ישראל יצאה באחת מחבילות הסיוע הקטנות ביותר במונחי תוצר, ובכל זאת החוב שלנו גדל ביותר משלהם?" לא הייתה לי באמת תשובה. אבל היה לי ניחוש. שאלתי: "האם יכול להיות שמישהו במשרד האוצר ייפה את הנתונים לפני הקורונה, ועכשיו יש לו הזדמנות נפלאה לנקות את הספרים? הרי כשבכל מקרה יש גירעון ענק, אף אחד לא סופר 10-15 מיליארד שקל שהולכים לאיבוד".
