כנס החיסונים שנערך השבוע במכללה האקדמית נתניה בחסות MSD היה מפגש ייחודי עבור בכירי מערכת הבריאות ואנשי אקדמיה. תחת הכותרת 'הענות הציבור לחיסונים – אתגרים והזדמנויות', נדונו בו היבטים מגוונים של התחסנות בישראל ובעולם, בדגש על אתגרים עכשוויים ודרכי התמודדות בעידן הדיגיטלי. הכנס אורגן על ידי ד"ר עדי ניב-יגודה, משנה לדיקן בית הספר לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה ומחבר הספר 'מגפת האי אמון' שחולק לכל המשתתפים. הכנס היווה מפגש ייחודי לבכירים במערכת הבריאות ולאנשי אקדמיה, ושם דגש על האתגרים וההזדמנויות הניצבים בפני תחום החיסונים בעידן המידע הדיגיטלי.
פרופ' יעקב הרט, נשיא המכללה האקדמית נתניה ודיקן בית הספר לניהול ממערכות בריאות, פתח את הכנס בדברי ברכה והדגיש את החשיבות הרבה של חיסונים ככלי מציל חיים. לדבריו, החיסונים אינם רק מונעים תחלואה ומצילים חיים, אלא גם תורמים באופן משמעותי לכלכלת המדינה בכך שהם חוסכים בהוצאות על טיפול רפואי ובהיעדרויות מהעבודה. פרופ' הרט שיבח את הישגי משרד הבריאות בתחום החיסונים וציין את שיתוף הפעולה עם קופות החולים אשר הביא להצלחות מרשימות.
בהמשך, עלה לדבר ד"ר עדי ניב-יגודה, שהתייחס לנרטיב השלילי שמלווה לעיתים את נושא החיסונים בעידן של פייק ניוז ומידע מטעה. הוא ציין כי על אף תרומתם הברורה של החיסונים לבריאות הציבור, קיימות אוכלוסיות שעדיין מהססות להתחסן, ולעיתים אף מתנגדות לכך. הפתרון לדבריו הוא לעודד אמון ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים, לצד פיתוח מדדי איכות שיתמרצו התחסנות ויקלו על ניהול המידע וההסברה. לדבריו, אמון הציבור הוא המפתח לשינוי התנהגותי, ויש לתחזק אותו באופן מתמיד על מנת למנוע שבר שלא ניתן לשקם.
ד"ר שרון אלרועי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, הציגה את נקודת מבטה את ההתפתחויות ההיסטוריות בתחום החיסונים, מהמאבק באבעבועות שחורות ועד חיסוני הקורונה. היא דיברה על הדילמה המרכזית – מצד אחד, החיסונים הצליחו להעלים מחלות רבות, כמו טטנוס וחצבת, אך מצד שני, היעלמות המחלות יוצרת תחושת ביטחון שגויה, המובילה להפחתה בהתחסנות. ד"ר אלרועי פרייס הדגישה את הצורך בגישה שוויונית לחלוקת חיסונים בכל העולם, כמו גם במתן מענה מהיר להתפרצויות חדשות. בנוסף, הוצגו נתונים דמוגרפיים הממחישים את הפערים בהתחסנות בין מגזרים שונים באוכלוסייה, והודגש הצורך בגישה מותאמת לכל קבוצה.
בהמשך הכנס, עלתה לבמה גב' גילת שרייבר, ראש מערך מודיעין בריאות, אשר הציגה נתונים על דפוסי התחסנות לפי מאפיינים דמוגרפיים והציגה גרפים הממחישים את הקשר בין סוג האוכלוסייה למדד התחסנות. אחד הדוגמאות שנתנה, ש-60% ממי שלא התחסן לאחר חודשיים ממתן החיסון הראשון לא יתחסן גם אחרי חצי שנה. בנוסף, היא הציגה את ההשפעה של קמפיינים על העלאת המודעות, תוך הדגשת החשיבות של התאמת המסרים לכלל הציבור ושימוש במידע עדכני על מנת להניע לפעולה. ניתוח המגמות הדגיש את החשיבות של התאמת המסרים לכלל הציבור ושימוש במידע עדכני על מנת להניע לפעולה.
לקראת סיום החלק הראשון של הכנס,אורי אברוצקי, פרסומאי ומרצה בתחום החדשנות במכללה האקדמית נתניה, נתן הרצאה קלילה ומלאת הומור על מגמות ואתגרים בעידן הדיגיטלי. הוא הצביע על כך שטיקטוק מעלה מגמות ישנות וחדשות כאחד, ומייצר טרנדים עולמיים שמשפיעים על מודעות הציבור. לדבריו, יש לנצל את הפלטפורמות הדיגיטליות כדי להעלות את נושא ההתחסנות בקרב אוכלוסיות מגוונות, באמצעות קמפיינים יצירתיים שמדברים אל הדור הצעיר ומעבירים מסרים באופן נגיש ומרגש. לדבריו, נדרשת יצירתיות רבה כדי ליצור קמפיינים המתחברים לצעירים, תוך שימת דגש על אותנטיות וגיוון תרבותי.
בתום החלק המקצועי בכנס, נהנו המשתתפים מארוחת צהריים עשירה ומגוונת שהוגשה להם. לאחר ההפסקה, התקיימו דיונים בקבוצות בהובלת מומחים ממשרד הבריאות ואנשי מקצוע נוספים. במסגרת הדיונים, עסקו המשתתפים בהבנת הגורמים להבדלי התחסנות בין מגזרים שונים, זיהוי תהליכים המשפיעים על אמון הציבור ופיתוח אסטרטגיות תקשורת מותאמות. כמו כן, נבחנו דרכים להתמודד עם מידע שגוי ואופן הנגשת המידע לציבור בצורה ברורה ונגישה.
כנס זה היווה הזדמנות ייחודית לשיח פורה בין אנשי מקצוע מובילים ולבחינת אתגרים והזדמנויות בעידן המידע המהיר והדיגיטלי.
