דר' אבנר ברנע, מביה"ס למהל עסקים, מתאר את מצבו של ענף הבניה כבעיה לאומית שחייבים לתת עליה את הדעת. אסור לראש הממשלה להיכנע לשיקולים לא רציונליים של שרים מסוימים. טור דעה של ד"ר אבנר ברנע מבית הספר למנהל עסקים במכללה אקדמית נתניה על כניסת פועלי השטחים לעבודה בבנייה1
למרות הצורך המיידי בעובדים לענף הבניה ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני בנושא החזרת הפועלים הפלסטינים מיו"ש לעבודה בישראל הסתיימה ללא החלטה. רה"מ נתניהו תמך בהצעה יחדיו עם מערכת הביטחון, צה"ל, שב"כ ומתאם פעולות הממשלה כאשר המשטרה התנגדה, אבל בהיעדר רוב בקרב השרים הוחלט לפזר את ישיבת הקבינט.
החשש שההחלטה לא תעבור מבוססת על כך שחלק מהשרים לא מחליטים באופן רציונלי על סמך נתונים וחוות דעת של מערכת הביטחון אלא לפי תחושות בטן מחשש לפגיעה בתדמיתם שמא יתפסו כמפקירים את הביטחון. יצוין כי כבר עם פתיחת המלחמה ראשי ערים מסוימים החליטו לעצור את הבניה באתרים מסוימים למרות התנגדות פיקוד העורף, לדבריהם משיקולים של שלום הציבור ובכך פעלו למעשה נגד האינטרס הציבורי ופגעו בענף שבו המשק תלוי דרמטית.
ממתי ראשי ערים מקבלים החלטות בנושאי ביטחון בניגוד לעמדת הגורמים הממלכתיים? יודגש כי בשעה שנמנע מערביי השטחים לעבוד בישראל, הם ממשיכים לעבוד ללא מפריע באתרי בנייה בהתנחלויות! שם אין שיקולי ביטחון? שם אין אוכלוסייה יהודית שלכאורה ניתן לפגע בה? אבל ההתנחלויות ביו"ש זו מדינה אחרת.
כוח האדם המועסק בבניה בישראל מבוסס ברובו על ערביי השטחים (וערביי ישראל) וכן פועלים זרים בעיקר מסין רומניה ועוד. מתוך 24,000 עובדים זרים ממזרח אירופה וסין נותרו בארץ כ-20,000. מספר העובדים הערבים תושבי ישראל בענף שעמד ערב המלחמה על כ-14,000 נחתך בכ-25% מסיבות שונות. ההערכה היא כי מאז פרוץ המלחמה חסרים לענף הבניה כ- 90 אלף עובדים פלסטינים שזה כ- 85% מכוח העבודה בענף הבניה. תוכניות להביא עובדים זרים ממזרח אירופה ומאסיה אמנם אושרו אך ייקח זמן ארוך עד שיגיעו לישראל ויתחילו להשתלב בענף הבניה. מצב המלחמה לא מעודד אותם להגיע לישראל.
ענף הבניה נכנס לקשיים עוד לפני ה- 7 לאוקטובר. הריבית הגבוהה, מחסור בעובדים, קושי לקבל אשראי מהבנקים והמצב הכלכלי הביאו להאטה משמעותית בקנית דירות למגורים. כתוצאה מכך קבלנים רבים הפסיקו לפעול ומספרם ירד בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה בכ-1000 מתוך כ- 6500 שהיו אך לפני מספר שנים. סגירת אתרי הבניה זה מתכון בטוח לפשיטת רגל של קבלנים רבים בענף. אחת התוצאות הישירות של המשבר בענף היא ירידה במספר התחלות הבניה ההחמיר מאד מאז פרוץ המלחמה. ועוד לא התייחסנו לגירעון הצפוי בהכנסות המדינה מנדל"ן ואולי אף לפגיעה ביציבות הבנקים.
השיקולים במתן אישור כניסה לפועלי השטחים מחייב דיון רציני והתבססות על נתונים. תהליך מתן האישורים לעובדי השטחים לעבוד בישראל הוא מסודר וכולל אישור שב"כ לכל אחד ואחד. הדבר מקטין משמעותית את הסיכוי לביצוע פיגועים. מערכת זו פועלת היטב והוכיחה עצמה במשך שנים רבות ורק לעיתים רחוקות ובמקרים חריגים היא כשלה. זהו בהחלט סיכון מחושב שניתן לקחת כאשר מולו עומד הסיכון בהתמוטטות ענף הבניה ועליית מחירים משמעותית של הדירות.
רצוי להסתכל על העתיד וההשלכות של החלטות מוטעות. מי באמת חושב על השלכות קריסת ענף הבניה שהינו ענף אסטרטגי בכלכלה הישראלית ביום שאחרי המלחמה, מעבר לקבלנים? זהו תפקיד מובהק של שר האוצר ושר השיכון. אלא שהשניים הם שרים מגזריים שהציבור הכללי בישראל לא באמת מעניין אותם.
אם המגמה הנוכחית של האטה מהירה בבניה תמשך, סביר מאד שייווצר מחסור גדול בדירות למגורים. בתום המלחמה צפוי שחרור אנשי המילואים הביקוש יחזור במיוחד אם תהיה ירידה בריבית, והתוצאה המיידית תהיה עליית מחירים משמעותית כתוצאה מהיצע לא מספק של דירות למגורים. הזוגות הצעירים, כולל רבים שישובו מהמלחמה, יגלו שבשעה שהם לחמו המחירים עלו ודבר לא נעשה כדי לעצור מגמה זו. התוצאה הצפויה שהם לא יוכלו לרכוש דירה כפי שהתכוונו. אפשר להעריך את גובה מפלס הכעס על הממשלה בעניין זה, בנוסף לביקורת קשה כלפי אי- טיפול ביוקר המחייה שממשיך לנסוק גם בתקופת המלחמה וכמובן הביקורת הקטלנית הצפויה על תפקוד הממשלה שהביא לאסון של 7 באוקטובר?
אפשר להוסיף להשלכות של המיתון החריף בענף הבניה את הפגיעה הקשה בענפים שונים הקשורים ישירות לענף זה בכללם מלט, מוצרי סניטציה, מפעלי בטון, יצרני ברזל וספקי מוצרים אחרים לדירות. למשבר שכזה יש השפעה סביבתית וסיכון מקומות עבודה של עוד למעלה מ- 100 אלף ישראלים חלק גדול מהם עסקים קטנים.
מצבו של ענף הבניה הוא בעיה לאומית שחייבים לתת עליה את הדעת. אסור לראש הממשלה להיכנע לשיקולים לא רציונליים של שרים מסוימים.
הכתבה פורסמה באתר ice 19.12.23
