הענקת תואר לשם כבוד Honoris Causa להשופט מאיר שמגר
15/05/2014
השופט שמגר הינו דמות סימלית בחברה הישראלית. משחר ימיו מילא תפקידים מלאי אתגר, חדורי אמונה והקרבה אישית.
את ראשית דרכו האקדמית עשה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטה בלונדון שם למד היסטוריה, פילוסופיה ומשפטים. הוא שירת בכל תנועות המחתרת – החל מהפלמ"ח וכלה באצ"ל, והיה בין גולי האצ"ל והלח"י אשר נעקרו מהמולדת ונשלחו לאפריקה הרחוקה.
עם קום המדינה שב למולדת, בשנת 1961 התמנה לפרקליט הצבאי הראשי, והקים את מערכת הממשל הצבאי בשטחים, כאשר הוא מטביע את חותמו בראיית ביטחון מפוקחת ובהומניטאריות הידועה שהוא דגל בה לאורך כל דרכו המקצועית.
בתפקידו זה עיצב את התשתית המשפטית לכל שטחי יהודה ,שומרון וחבל עזה – לאחר מלחמת ששת הימים. עם סיום שירותו בצה"ל נתמנה מאיר שמגר להיות היועץ המשפטי לממשלה בין השנים 1968-1975, ולאחר מכן נבחר לבית המשפט העליון ושימש כנשיאו של מוסד חשוב זה.
בבית המשפט העליון היה נושא הבשורה של זכות חופש הביטוי , ואת אמונתו זו ביטא בפסקי דין עקרוניים בנושא זה אשר נכתבו על ידו.
הנשיא שמגר שם דגש רב על חשיבות חופש הביטוי והבעת ביקורות על רשויות השלטון ועל נושאי תפקיד ברשויות אלה, מתוך אמונה שאל לו לאזרח לחשוש, וכי אי דיוק עובדתי יכול להקשות עליו בהליכים משפטיים , וחשש זה ימנע ממנו מלהביע ביקורת אשר תוחנק בעודה באיבה.
פסיקותיו היצירתיות המעמיקות והערכיות – הטביעו חותם על המחשבה הישראלית, ושימרה מוסדות רבים כשומרי הדמוקרטיה כמו חיסיון עיתונאי שהועצם על ידי השופט שמגר. הוא ערך מהפיכה תפיסתית בכל הקשור להתנהגות כלפי נשים, והמשפט הישראלי עבר מהפיכה תפיסתית בעקבות חידושיו המשפטיים בתחום זה.
אהבתו למדינת ישראל ואהבת ישראל מצאו את ביטויים בפעילותו הציבורית, כאשר הסכים לקבל על עצמו את נשיאות הכבוד בוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה., והוא קבע כי קליטתם של עולי אתיופיה בארץ אינה שאלה כלכלית אלא תפיסה וראייה ציונית ויהודית.
היה זה השופט שמגר שהעניק תעצומות למדינת ישראל ולממשלתה להביא לגאולת יהודי אתיופיה.
לשכת עורכי הדין העניקה לו פרס מיוחד על תרומתו המשמעותית לקידום המשפט בישראל ובנימוקיה כותבת כי השופט שמגר הינו מדמויות המפתח של עולם המשפט הישראלי, אבי המערכת של המשפט הצבאי, ומוביל דרך במערכת המשפט האזרחי בישראל על כל גווניה.
הנשיא שמגר קיבל פרסים ואותות אין ספור על תרומתו לחברה, לערכים, לדמוקרטיה, לאהבת ישראל ולמורשת ישראל. עשייתו אינה יודעת לאות, והוא אינו חדל ממנה גם בתקופה זו, ומוסיף להטביע את חותמו האישי על נושאים כה חשובים בערכיותה של החברה והאומה.
על כל אלה ועל עוד רבים אשר תקצר היריעה מלפרט, החליטו המועצה האקדמית וחבר הנאמנים של האקדמית נתניה להעניק לו תואר לשם כבוד Honoris Causa .
