הורות בעימות – פרשת אסותא והמאבק המשפטי על זהות ההורה

מבוא

פרשת אסותא היא סיפור מטלטל שמעלה שאלות כבדות משקל על הורות, גנטיקה ואחריות הורית בעידן המודרני. הכל התחיל כאשר זוג שעבר טיפול הפריה חוץ גופית (IVF) בבית חולים אסותא בראשון לציון גילה במהלך ההיריון, שהתינוקת שהם מצפים לה אינה תואמת גנטית לאף אחד מהם. הרגע שבו התברר כי העוברית שברחמה של האם אינה שלה גנטית היה רגע של הלם וכאב עצום. במשך חודשים התנהל מאבק משפטי סוער סביב השאלה – מי הם הוריה האמיתיים של סופיה?

תחילה, פסק בית המשפט, כי יש להחזיר את הילדה להורים הגנטיים, מתוך תפיסה כי השייכות הביולוגית היא המכריעה בטובת הילד. אולם, בעקבות ערעור מצד ההורים המגדלים ושינוי גישת בית המשפט, נקבע כי הזיקה הפיזיולוגית היא הגוברת. הפסיקה החדשה שפורסמה בחודש מרץ, מתבססת על תיאוריית ההיקשרות, אשר מדגישה את הקשר הרגשי שנבנה בשנות החיים הראשונות. בכך, נקבע כי טובת הילדה מחייבת להותירה עם הוריה המגדלים.

הכנס שנערך במכללה האקדמית נתניה בהובלת דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' רועי גילבר, העלה אל הבמה מגוון דעות מהתחום המשפטי, האתי והפסיכולוגי. בכנס השתתפו גם סטודנטים למשפטים מהמכללה ואורחים מבחוץ, שזכו להעלות שאלות ולקיים דיון בסיומו.

פרופ' משה גלברט, רקטור המכללה האקדמית נתניה, פתח את הכנס והדגיש כי המציאות המודרנית מביאה עמה מצבים חדשים בהורות, המעלים דילמות מוסריות ואתיות הנובעות מקדמה טכנולוגית.

אחריו, ד"ר דניאלה אסרף, סגנית דיקן בית הספר למשפטים, עלתה והדגישה את חשיבות העיסוק בסוגיות המשפטיות והאתיות המורכבות שנובעות מפרשת אסותא. היא ציינה כי הכנס מהווה במה משמעותית לדיון ציבורי ואקדמי על הנושא המורכב הזה.

זיקת הורות – גנטיקה מול פיזיולוגיה

עו"ד יונתן קניר, ממשרד עורכי דין קניר ושות', שייצג את ההורים המגדלים, טען כי האחריות ההורית לא צריכה להיקבע רק על פי גנטיקה. לדבריו, מרגע שהילדה נולדה לתוך מסגרת משפחתית יציבה ונוצר בה קשר הורי משמעותי, לא ניתן לשלול את ההכרה בהורות המגדלים, גם אם אין קשר גנטי. מנגד, עו"ד נועה גרמן ליאל, ממשרד עורכי דין ושות', המייצגת את ההורים הגנטיים, טענה כי הזכות להורות היא זכות יסוד שמבוססת על הקשר הגנטי. היא הציגה את הקושי המשפטי בהחלטה על זכות ההורות והבהירה כי יש להכיר בזיקה הגנטית כמרכזית.

גישור במקום משפט – נקודת מבט חברתית

עו"ד תמר ברק, מגשרת ומנחה בגישור ומשא ומתן, הציגה גישה שונה לחלוטין. היא טענה כי הליך הגישור עדיף על הליך משפטי במקרים מורכבים כאלה, משום שהוא מאפשר לשני הצדדים להביע את רגשותיהם ולחפש פתרון יצירתי ומוסכם תוך כדי דיאלוג פתוח. לדבריה, גישור מאפשר דיון שמתמקד בצרכים האישיים והמשפחתיים, ולא רק בהכרעות משפטיות נוקשות. לדבריה, בהליך גישור ניתן להעלות תרחישים עתידיים ולשלב פתרונות שלא ניתן להחיל בהליך משפטי.

המבט הפסיכולוגי – תיאוריית ההיקשרות

פרופ'  חזי מרגלית מבית הספר למשפטים המכללה האקדמית נתניה, דיבר על חשיבות ההיקשרות בין הילדה להוריה המגדלים. הוא הסביר כי הקשר שנוצר בשנות החיים הראשונות הוא מרכיב משמעותי בהגדרת ההורות, ולכן לא נכון להוציא את הילדה מהסביבה שבה היא חשה בטוחה ואהובה. מנגד, ד"ר סיון תמיר, מהמרכז לבריאות, משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה, העלתה את השאלה כיצד ניתן להתעלם מהכוונה המקורית של ההורים הגנטיים ליצור ילד ספציפי בעל זיקה גנטית. האם שינוי הנסיבות מאיין את הכוונה ההורית המקורית?

מבט פילוסופי – דילמה אתית מורכבת

ד"ר אפרת רם-טיקטין, מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, הוסיפה רובד פילוסופי מעמיק לדיון, כשהתייחסה למורכבות הקונפליקט בין הזיקות השונות של ההורות. היא דיברה על כך שהמקרה של פרשת אסותא מעלה שאלות מורכבות לגבי ההגדרה של בעלות על עובר, כאשר יש התנגשות בין זיקה גנטית לזיקה פיזיולוגית. ד"ר רם-טיקטין התמקדה בשאלה האם ניתן להגדיר בעלות על עובר או על הילד שנולד כתוצאה מטעות רפואית. היא הסבירה כי מדובר בדילמה טראגית שבה כל החלטה משפטית מביאה עמה השלכות כבדות משקל על זהות הילד ועל תחושת השייכות שלו בעתיד.

ד"ר רם-טיקטין ציינה כי במקרים של החלפת עוברים, יש לקחת בחשבון את תיאוריית ההיקשרות אל מול טיעון הבעלות והכוונה. לדעתה, לא ניתן להתעלם מהכוונה ההורית המקורית של ההורים הגנטיים ליצור ילד עם זיקה ביולוגית ייחודית. עם זאת, היא הדגישה כי גם להורות הפיזיולוגית יש משמעות רגשית וחברתית עמוקה. בסיכום דבריה הציעה ד"ר רם-טיקטין לחשוב על פתרונות גישוריים המשלבים בין הזיקות השונות, מתוך כבוד לטובת הילד ולא רק לשאלות משפטיות יבשות.

סיכום

פרשת אסותא מעלה שאלות כבדות בנוגע להגדרת הורות בעידן המודרני. האם נכון להסתמך על זיקה גנטית בלבד? האם יש לתת עדיפות להורות הפיזיולוגית? ואולי בכלל הדרך לגישור היא הפתרון הנכון? התשובות לשאלות אלו מורכבות ומעוררות מחשבה, ונותרות פתוחות לדיון גם לאחר פסיקת בית המשפט.