שני אירועים היסטוריים בעולם הבנקאות התרחשו בשבוע שעבר: תחילת פעילותו של הבנק הדיגיטלי, והרישיון שקיבלה אגודת האשראי אופק ■ מהם האתגרים הצפויים לשני הגופים החדשים?
TheMarker | שוק ההון
בשבוע שעבר אירעו שני אירועים בעולם הבנקאות בישראל שניתן לכנותם היסטוריים. הראשון הוא תחילת פעילותו (במסגרת פיילוט) של הבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע. מדובר למעשה בבנק חדש ראשון זה 43 שנה. השני הוא שאגודת האשראי השיתופית אופק קיבלה רישיון מרשות שוק ההון, ותספק שירותים פיננסיים כמקובל במערכת הבנקאות, בהם חשבון עו"ש, פיקדון ואשראי.
"יש המון גופים חוץ־בנקאיים שנותנים אשראי ויש גם פלטפורמות לביצוע תשלומים, ועוד מעט ייכנסו גם חברות הביג־טק ולכן נשאלת השאלה למה צריך רישיון בנק או אגודת אשראי, שקשה מאוד להוציא? התשובה לכך היא שזהו הגוף היחיד במערכת שיכול לקבל פיקדונות מהציבור כנגד מתן אשראי", אמרה פרופ׳ רות פלאטו־ שנער, ראשת המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית באקדמית תניה.
לדברי פלטו־שנער, מפני שהגופים הם חדשים, הציבור עשוי לחשוש מהפקרת הכספים בהם. חשש זה יכל להיפתר אילו היה קיים בישראל ביטוח פיקדונות (התחייבות של המדינה להחזיר את כספי הפיקדון למפקידים בבנק במקרה של התמוטטות שלו(. לדברי פלאטו־שנער, "זה מקובל בכל מדינות OECD פרט לישראל. בישראל התפתחה גישה שאם תהיה התמוטטות של בנק, המדינה תתערב בכל מקרה. בכל המקרים שזה קרה עד כה, כמו בבנק למסהר ובעבר הרחוק יותר בבנק צפון אמ־ ריקה המדינה התערבה והחזירה למפקידים את הכספים, אף שלא היתה חייבת לעשות זאת". לדבריה, אם המדינה רוצה לעודד את הבנקאות החדשה, היא צריכה לעשות זאת באמצעות ביטוח פיקדונות. עםז את, היא מדגישה כי בשני הגופים, הרישיון לא ניתן כלאחר יד, והרגולטורים בדקו את נושאי הלימות ההון והיציבות כך שעם ניהול נכון, הסיכון גם לא אמור להתממש. מנגד, היא מציינת כי "יש גם ציבור שכנראה פחות חושש מהנושא הזה למשל, מי שעושה שימוש בפלטפורמות P2P )פלטפורמות שמכונות גם השקעות חברתיות, שמחברות בין לווים למלווים) אמנם קוראים לזה השקעה, אבל הם למעשה מפקידים פיקדון שמשמש כדי להלוות ללקוחות אחרים. זה מודל שמצליח מאוד בעולם וגם בישראל, ומהווה ראיה לכך שאנשים אינם חוששים להפקיד.
