יורם טהרלב

אתה נחשב למי שהצליח להנציח בשיר את תולדותיה של המולדת המתחדשת בארץ ישראל.

אתה, ליווית את אירועי העם והמולדת הזאת, והנחלת אותם לכלל הציבור, מגדול ועד קטון, על מנת שיהיו שגורים בפי כל, כמו אירועים על יואל משה סלומון, או על "בוקר לח בשנת תרל"ח", על ייסוד העיר פתח תקווה, ושירים שלוו את מלחמות ישראל כמו "היה לי חבר, היה לי אח".

אתה ניתחת את הערגה למורשת, וכתבת על הערגה העממית למורשת בסיפורך על אותו נגר אשר בידיו הביא את כסאו של אליהו הנביא, אתה רגשת אותנו באומר כאשר יחד עם הצלילים שנלוו אליהם נהפכו למעין תפילה חרישית של עם העוגב אחר מולדת אהובה, מלווה את אירועיה, חורט על לוח ליבו את זיכרונותיה, ומוריש את דבריך היוקדים והופך אותם לזיכרון קולקטיבי צורב בתודעת כל אחד ואחד מאיתנו, כאשר שיריך מתנגנים באוזנינו בכל הזדמנות ובכל מחשבה על עברנו וההווה אותו אנו חיים.

אתה הצלחת להכניס בכוח שיריך אהבה יוקדת של איש לזולתו, לנוף של המולדת, לערכיה, לארץ האהובה, לאחווה שבין בניה, והענקת את מה שרק יוצר כמותך יכול להעניק ולחדור לנשמת כולנו.

ההומור שבשיריך הביא לחיוכים בקרב העם כולו, והבלדה על "גבעת התחמושת" רגשה לב כל אחד ואחד כאילו השתתף בעצמו באותם אירועים.

כולנו נטלנו תרמיל עם מקל, לצלילי "קום והתהלך בארץ", וכולנו גידלנו את ילדינו ונכדינו על שירי הילדים שנכתבו בקולמוסך העשיר.

היית לאחד מעמודי התווך של הזמר העברי, של השירה הארצישראלית, של הזמר המאחד את כולנו, ואין בכל התרבות כולה דבר מאחד ומקשר בין יחיד לרבים , כמו השיר והזמר, העם והמולדת.

על כל אלה, ועל עוד עבודה רבה שעשית בתחום הכתיבה והספרות, ותרומתך הבלתי נלאית לתרבותה של מדינת ישראל, ועל דברים נוספים אשר תקצר היריעה מלפרטם – החליטו המועצה האקדמית וחבר הנאמנים להעניק לך תואר לשם כבוד HONORIS CAUSA