54 סטודנטים זכו להוקרה על הצטיינותם בלימודי התואר הראשון במשפטים באירוע חגיגי ומרגש שהתקיים בקמפוס המכללה. לחלקם, אין זו ההצטיינות הראשונה או השנייה שלהם.
פרופ' רועי גילבר, דיקן בית הספר למשפטים, התייחס בדבריו על הקשר בין המרחב הציבורי והחברתי לבין זה האישי, הפרטי. קשר שלפעמים רגיש עד כדי מתיחות. מתח הבא לידי ביטוי גם בלימודי המשפטים "אתם כבר סטודנטים ותיקים, גם הצעירים שבכם כבר למדו חלק ניכר ממקצועות הליבה- הפרטי כמו דיני נזיקין, דיני חוזים ודיני משפחה, מתערב לו בציבורי – במשפט החוקתי ובמשפט המנהלי, כמו גם בדיני העונשין. הרשויות השונות- הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון מתערבים לא אחת בחיינו הפרטיים וקובעים לנו את המסגרת או הכללים גם כשאנחנו לא ממש מעוניינים בכך."
"אז איך כל זה קשור להצטיינות? המציאות של חמשת החודשים האחרונים מדגישה היבטים של הצטיינות שלא עולים באופן אוטומטי במחשבה כשחושבים על הצטיינות. אתם, כסטודנטים המצטיינים בלימודים, הינכם בעלי מוטיבציה גבוהה, יכולות לימוד וביטוי מעולות, בעלי יכולת התמדה וחריצות. אלה תכונות המאפיינות אדם מצטיין, ודאי בלימודי המשפטים, ולכם יש את כל התכונות האלה ועוד. התברכתם. זה בפן האישי, הפרטי. את ההצטיינות הזו, אנו מציינים בטקס היום."
אל המצטיינים פנה בבקשה כי חלה עליהם גם חובת ההצטיינות החברתית "בתקופה הזו, שהיא שעת משבר קשה, אין לכם ברירה, אתם חייבים להיות גם מצטיינים חברתיים, לתרום לקהילות שבהם אתם חיים ומעבר לכך, לפעול בכל מקום שאליו אתם מגיעים באופן המקדם את הערכים החברתיים החשובים- סולידריות, עזרה לזולת וכיבוד האחר באשר הוא אדם. אם אתם תיקחו זאת על עצמכם, אז אנחנו, המורים שלכם, שזקנים מכם באיזה שנה שנתיים, נוכל עוד כמה שנים להרגיש לא רק תחושת סיפוק שהצלחנו להביא אתכם להישגים אישיים כעורכי דין או אנשי משפט, אלא גם לתחושה הנעלה שתרמנו לדור ערכי שיוביל את החברה, או לפחות את עולם המשפט, למקום טוב יותר במשך שנים רבות קדימה"
בשם המצטיינים נשא דברים רוני קשתי, סטודנט בשנה ב', אשר הודה לסגל בית הספר המעניק את הקרקע הטובה ביותר להצלחה בלימודים.
בדבריו תיאר את דרכו "בשנה שעברה נכנסתי לראשונה בשערי המכללה – עלתה דיקנית הפקולטה דאז פרופ' בר מור לדבר בפני הסטודנטים. המילים שהיא אמרה מהדהדות בי עד היום, ובמידה מסוימת הביאו אותי לרגע הזה. היא אמרה כי מי שרוצה ללמוד ולהצליח צריך לשמור על הקצב ולא לצבור פערים. עוד אמרה שאסור להישאר מאחור. תהיתי לעצמי למה פרופ' בר מור בחרה דווקא בעצה הזאת מבין כל העצות ולאחר זמן מה הבנתי שאי אפשר להצליח בלי לעבוד קשה. הסחות הדעת מונעות מאיתנו להתמיד ולהשקיע גם אם אנחנו מאוד רוצים, ובעצם בתחילת כל לימוד הדבר הראשון הוא לדעת להתגבר על הסחות הדעת.
את דבריו סיים במשפט שאמר שלמה המלך, משפט שמדבר על חשיבות החכמה, ורלוונטי לכל אחד ואחד מאיתנו : אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה.