Trends in Israel's Medical Administration Subspecialty, 1987–2022
מאמר שנכתב בשיתוף עם ד"ר עדי ניב-יגודה, סגן דיקן בית הספר לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, המתפרסם בכתב העת IJHPR (של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות ושירותי בריאות), מציג סקירה על ההתפתחות של תת-ההתמחות במנהל רפואי בישראל, תוך הדגשת המגמות, האתגרים וההזדמנויות בתחום זה, והייחודיות של התמחות זו בישראל.
הייחודיות של התמחות במנהל רפואי בישראל
ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה קיימת התמחות על במנהל רפואי, וכן המדינה היחידה המחייבת את התמחות זו כתנאי לתפקידי ניהול בכירים במערכת הבריאות.
בעברית פשוטה, תפקידים בכירים במערכת הבריאות הישראלית מאוישים ברובם על ידי רופאים, ובפרט תפקידי ניהול בכירים בבתי חולים, בקופות חולים ובמשרד הבריאות. תופעה זו נובעת מהחוק הבריטי המנדטורי, אשר קבע כי "כל בית חולים יהיה תחת פיקוחו של רופא מורשה", והוא המשיך להשפיע על המערכת גם לאחר הקמת מדינת ישראל.
בשנות ה-80, נחשף הצורך להעניק הכשרה פורמלית לרופאים בתפקידים בכירים במערכת הבריאות, על מנת להתמודד עם המורכבות ההולכת וגדלה של ניהול שירותי הבריאות. בעקבות זאת, ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהקימו מסלול הכשרה רשמית לרופאים בתחום ניהול רפואי.
ב-1987, משרד הבריאות בשיתוף עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל הקים את תת ההתמחות במנהל רפואי, שהיא הראשונה מסוגה בעולם. מאז, נדרשים הרופאים בתפקידי ניהול בכירים במערכת הבריאות להיות בעלי הכשרה זו.
תהליך ההכשרה
ההכשרה לתת-ההתמחות כוללת בין השאר תכנית מלגות בת שנתיים בהנהלה הבכירה של שני ארגוני בריאות בישראל, כמו גם תואר מתקדם במנהל בריאות. בשנים האחרונות, סילבוס ההתמחות ובחינות הגמר שוכללו כדי להתאים יותר לצורכי המערכת. המטרות המוצהרות כיום של תת ההתמחות הן להקנות לתושבים כישורים ניהוליים מגוונים, כולל מנהיגות בין-אישית, ניתוח נתונים, וקבלת החלטות.
מטרות המחקר
מחקר זה נועד לשפוך אור על ההתמחות במנהל רפואי ולבחון את השלכותיה על מערכת הבריאות בישראל.
מצ"ב קישור למאמר המלא
