מחקר: ידע לקסיקאלי וזהות אתנו-שפתית בקרב ילדי גן ממשפחות דוברי אמהרית

מטרה:

מחקר זה דן בידע הלקסיקאלי בעברית של ילדים ממשפחות דוברות אמהרית ובקשר בין היקף אוצר המילים לזהות חברתית-לשונית.

רקע תיאורטי:

ילדים ממוצא אתיופי חשופים לרמה מסויימת של דו-תרבותיות/לשוניות מלידה: הם שומעים אמהרית בבית ועברית במערכת החינוך (סטבנס, אולשטיין וגולדצוויג, 2009). עם זאת משפחות רבות מתחזקות את שפת האם בשילוב עם עברית למרות שכ- 45% מההורים אינם יכולים לדבר עברית שוטפת. הרציונל להתייחסות גם לשפה מבחינה פסיכולינגוויסטית וגם לזהות באותו מחקר הוא ששפה מייצגת ותורמת לגיבוש זהות. מחקרים רבים נעשו בקרב עולים מאתיופיה בכדי לקדם ולזרז את קליטתם ושילובם בחברה הישראלית. אולם, מחקרים המתמקדים בנסיינים צעירים באופן כללי ובייחוד בקשר לרכישת שפה מאוד חשובים מכיוון שרכישת שפה מוקדמת מהווה בסיס להתפתחות אוריינות לשונית ונמצאה קשורה קשר הדוק להצלחה בבית-הספר. לפיכך, מחקר זה הוא אבן בסיס מכיוון שהוא מתמקד בילדי גן ( חלקם לפני עלייה לכיתה א') ועוסק בהשפעת גורמים שונים על רכישת והתפתחות של הלקסיקון בעברית בקרב ילדי עולים מאתיופיה. המחקר משמש כצוהר למחשבותיהם, אמונותיהם והעדפותיהם של אותם ילדים בנוגע לזהות החברתית והלשונית שלהם, המשקפים את אלה הרווחים בקהילתם, וכן השפעת ההעדפה השפתית שלהם על יכולותיהם הלקסיקאליות אשר בסופו של דבר, משפיעה על השתלבותם החברתית והלשונית של ילדים אלה.

שיטת המחקר:

היכולות הלקסיקאליות של שמונים ילדים בגילאים 0;0-6;4, אשר משפחותיהם דוברות אמהרית, נבדקו. לשם כך, השתמשנו במבחן שיום של שמות-עצם ופעלים (קאושקה, 2007) המותאם לעברית, ובמבחן שמש (פרידמן ובירן, 2006) הבודק- שיום של שמות עצם. גישות לגבי זהות הוערכו על-ידי שימוש בשאלון לילדי גן דו-לשוניים שפותח למטרה זו.
ממצאים: לבני 5-6 היה אוצר מילים בעברית הגדול במובהק משל בני 4-5 (הן ש"ע והן פעלים) כפועל יוצא של הגיל ומשך החשיפה לעברית. קיים פער מובהק בין השליטה במערכת השם לשליטה במערכת הפועל בשתי קבוצות הגיל. לא נמצא הבדל בין קבוצות הגיל בהערכת מידת השימוש בשתי השפות ועמדות ביחס אליהן וביחס לעירוב קודים. עם זאת, נמצאה העדפה מובהקת לעברית ויותר שימוש בה לעומת אמהרית בשתי הקבוצות.נמצא הבדל כמעט מובהק בין הקבוצות רק בזהות הישראלית שמתחזקת עם הגיל. עם זאת, שתי קבוצות הגיל מציגות זהות דו-תרבותית למרות יכולות מוגבלות ביותר בשימוש בשפה האמהרית. יש לציין שנמצא מתאם גבוה בין עושר לקסיקאלי לבין הערכת היכולת בעברית, מידת השימוש בעברית בבית, וזהות ישראלית.

דיון:

כאשר הילדים מדווחים על שימוש באמהרית בבית, אין לכך עדות ביכולותיהם בשפה זו ואילו דווח על שימוש בעברית בבית נמצא בהתאמה לאוצר מילים אך הגורם המרכזי לגידול באוצר המילים הוא הגיל הכרונולוגי. לא נצפה קשר בין מדדים הקשורים בשפת הבית וזהות הבית לבין יכולות לשוניות בעברית, אלא רק למידת השימוש בעירוב קודים. קשר זה טבעי שכן סביר שעברית תשולב בדיבור באמהרית בבית דו לשוני ומאידך, קטנה הסבירות שאמהרית תשולב בדיבור בסביבה החד לשונית. עם זאת יכולות בעברית (כפי שהן באות לידי ביטוי בעושר הלקסיקאלי) תורמות לגיבוש זהות ישראלית.

מראי מקום

Biran, M. & Friedmann, N. (2006). Learning from mistakes: Naming errors and phonological lexical retrieval. Balshanut Ivrit, 57, 23-47. (in Hebrew)
Kauschke, C. (2007). Erwerb und Verarbeitung von Nomen und Verben. Tübingen: Niemeyer. Retrieved from http://www.christina-kauschke.de/Publikationen-de.html. Accessed [24.8.11].
Shany, M., Geva, E. and Melech-Feder, L. (2010) Emergent literacy in children of immigrants coming from a primarily oral literacy culture. Written Language &Literacy 13,1.
Stavans, A., Olshtain, E. & Goldzweig, G. (2009) Parental perceptions of children's literacy and bilingualism: the case of Ethiopian immigrants in Israel. Journal of Multilingual and Multicultural Development, 30, 2,111-126.