חוקי מגן – מי ישמור על העובדים?
חקיקת המגן, נועדה להסדיר את יחסי העבודה ולהתערב ביחסים החוזיים בין עובד למעסיק במשק. התערבות זו, עלי ספר, לא תבוא לידי ביטוי אם לא יפעלו במקביל מנגנוני פיקוח ואכיפה משמעותיים שיביאו לידי ביטוי את הנורמות באוניברסליות שנועדו לצמצם את הפערים בין העובדים למעסיקים.
בין חוקי המגן שנחקקו בישראל, ניתן למנות:
- חוק שעות עבודה ומנוחה
- חוק דמי מחלה
- חוקי החניכות
- חוק פיצויי פיטורים
- חוק חופשה שנתית
- חוק הנוער
- חוק הגנת השכר.
- חוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה
- חוק שכר מינימום.
- חוק עבודת נשים.
- חוק פרישה מעבודה.
- חוק חיילים משוחררים.
- החוק להגברת אכיפה של דיני העבודה.
מלבד חוקי המגן נחקקו בישראל ברבות השנים חוקים נוספים המסדירים את תנאי העבודה. חוק ביטוח לאומי, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, פקודת הבטיחות ועוד.
בנוסף, הוסדרו על ידי צווי הרחבה במשק תחומים שונים של זכויות קוגנטיות (לא ניתנות לוויתור) – כשהבולטת בהן היא פנסיה חובה לכל עובד בישראל וקרן השתלמות בסקטורים מסוימים לגביהם יש תחולה של צווי ההרחבה.
היקף ההפרות בתחומי העבודה, מצויים במגמת עליה ובתקופה האחרונה הדבר אף בולט יותר. היעדר הפרשות פנסיוניות חובה, אי תשלום סוגיות מכח חקיקת מגן ופיטורי עובדים בניגוד לחוק הם לא אירועים חריגים אלא מנת חלקם של ציבור גדול של עובדים המתמודדים עם ההפרות והפגיעה ברווחתם, כיסם וכבודם, ללא סיוע מקצועי נדרש.
המידע באתר מופיע כמות שהוא, ללא התחייבות מצד האקדמית נתניה, המרכז לקידום דיני עבודה ורווחה באקדמית נתניה ו/או מי מטעמם. האתר והמידע המופיע בו אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר.
