יחסי עבודה – סטטוס עצמאי שלא תלוי ברצון הצדדים!
לרוב, יחסי העובד והמעסיק מוגדרים בחוזה המגדיר את טיב העבודה לשמה נשכר העובד ומה התמורה שיקבל. אף שבאופן עקרוני יש חופש חוזי וניתן להגדיר גם יחסי עובד-מעסיק או לחילופין התקשרות של קבלן עצמאי ומזמין עבודה, בפועל, בית הדין לעבודה הוא הגורם המוסמך לקבוע את הנסיבות בהן מתקיימים יחסי עובד-מעסיק.
בישראל מועסקים באופן בלתי חוקי אלפי עובדים המוגדרים כ"נותני שירות" בתחומים רבים, בהם: עבודות שירות שונות של ניקיון, גינון, סבלות, טכנאים ועוד. מי שאינו מוגדר כ"עובד" על פי דיני העבודה, זוכה לתנאים פחותים ואיננו מקבל את הזכויות המגיעות לו מתוקף חוקי המגן.
הפסיקה קובעת מספר מבחנים לצורך קיומים של יחסי עובד-מעסיק:
מבחן ההשתלבות – קיומה של מסגרת ארגונית בה יכול העובד להשתלב ולמעסיק זכות לארגן את העבודה ולהטילה על העובדים לפי ראות עיניו, ובמקביל העובד לא יהיה בעל עסק עצמאי משלו.
מבחן המרות והפיקוח – עובד הוא מי שנתון למרותו ולפיקוחו של אדם אחר ומקבל ממנו הוראות באשר לביצוע עבודתו.
מבחן הקשר האישי – על העובד עצמו לבצע את העבודה ואין באפשרותו לשלוח מישהו אחר במקומו. עובד, לצורך העניין, יהיה תמיד אדם פרטי ולא חברה או שותפות.
גם כאן אין המבחן חד-משמעי. לדוגמה: נהג משאית, שלא תמיד נהג בעצמו במשאית ולעתים החליף אותו נהג אחר ייחשב לקבלן עצמאי.
אופן תשלום השכר – הבסיס לחישוב השכר אינו מהווה מבחן בפני עצמו, גם כאשר קבלן עצמאי משלם תשלומי מס-הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי בעצמו. עדיין יש להתחשב במבחנים האחרים.
בעלות על כלי עבודה ואמצעי ייצור – בדרך-כלל המעסיק הוא המספק את הכלים ואת אמצעי העבודה ולכן שימוש בכלים השייכים למעסיק מהווה סימן לקיום יחסי עובד-מעסיק.
חשוב לזכור כי המבחן של יחסי עובד-מעסיק יהיה תמיד בהתאם לנסיבות המיוחדות לאותו מקרה ולא ניתן לקבוע מראש את הסטטוס, גם אם משתמשים במבחנים שלעיל.
המידע באתר מופיע כמות שהוא, ללא התחייבות מצד האקדמית נתניה, המרכז לקידום דיני עבודה ורווחה באקדמית נתניה ו/או מי מטעמם. האתר והמידע המופיע בו אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר.
