הפחד מהקורונה גבוה מהפחד מפני פשע או פיגועי טרור

המדגם כלל 1065 נבדקים, כ 30% גברים ו 70% נשים. הנתונים נאספו בין התאריכים 31.3.2020-8.4.2020, תקופה בה היה ברור שמדובר במגיפה עולמית, גבולות המדינה נסגרו, והנחיית הממשלה לאזרחים הייתה להישאר בבית תוך הטלת מגבלות על מגזר ציבורי ופרטי.
ממצאי המחקר הצביעו על הבדלי מגדר והבדלי גיל מובהקים. רמות החרדה, הדיכאון וסימפטומים סומטיים (כאב ראש, כאבי בטן וכד') היו גבוהים יותר בקרב נשים ובקרב צעירים (בגילאי 18-29 בהשוואה לשתי קבוצות גיל נוספות שנבדקו, גילאי 30-59 ו 60-88, בהתאמה).
בנוסף נמצא שהדאגה המרכזית היא לבריאות המשפחה- 97% דואגים שמישהו ממשפחתם ידבקו מקורונה, מתוכם 55% דואגים במידה רבה או רבה מאוד. הדאגה לבריאות האדם עצמו דווחה אצל 88% מהמדגם, מתוכם כרבע דואגים במידה רבה או רבה מאוד. דאגה מהמצב הכלכלי דווחה על ידי 84% מהמדגם, מתוכם 28% מודאגים במידה רבה או רבה מאוד. עוד נמצא כי הפחד מהקורונה בתקופה הנחקרת היה גבוה מהפחד מפני פשע או פיגועי טרור.
מבין כל המשתנים הללו, הדאגה שנמצאה כקשורה בצורה המשמעותית ביותר למצוקה נפשית היתה הדאגה הכלכלית.
בהתיחס למצוקה הנפשית, כ 64% מדווחים על תחושות של עצבנות במידה כזו או אחרת. כ 20% מדווחים על כאבים בלב ובחזה. 3.5% דיווחו במידה כזו או אחרת לשים קץ לחייהם. כ 35% מדווחים על הרגשת פחד ללא סיבה.
בקרב הורים לילדים מתחת לגיל 18 נמצא כי מעל ל 50% מדווחים על בעיות התנהגות רבות יותר מאז המשבר. כ 44% מדווחים שמאז התחיל המשבר הילדים פחות ממושמעים בבית. 45% מדווחים שהילדים יותר מדוכדכים/מרוגזים אבל כ-58% טוענים שמאז התחיל המשבר-סוף סוף יש להם זמן איכות עם הילדים.
לסיכום. המחקר עדיין בשלבי ניתוח אך ממצאיו מלמדים על ההשפעות הנרחבות של הקורונה לגבי רמת הדאגה והמצוקה הנפשית של האוכלוסיה בישראל.