טיסה לשום מקום

ב- 2014, ד"ר ראובן פדהצור ז"ל ביקש ממני ומד"ר אלי פרידמן להתלוות אליו לפגישה אצל השר ארדן. כשיצאנו מהפגישה, ניגש לראובן אחד היועצים של השר. "אתמול היינו בהצבעה המשונה ביותר שראיתי בחיי," סיפר אותו יועץ לראובן. "השרים הצביעו על מטוס לראש הממשלה. כולם היו בעד. אף אחד לא שאל שאלות. ההצבעה הכי קצרה בהיסטוריה. יכולת לראות בעיניים שלהם שהם חולמים על היום שבו המטוס הזה יהיה שלהם."

מה שאותו יועץ לא ידע, זה שלא רק ההצבעה הייתה משונה. כל התהליך היה משונה. קודם, מינו ועדה בראשות שופט ועוד שני חברים שכולם ידעו מראש איך הם יצביעו. באופן לא מפתיע, הועדה המליצה על רכישת מטוס לראש הממשלה (ובניית מעון חדש לראש הממשלה, אבל זה עוד לא קורה). מה שכן מפתיע, זה שהועדה המליצה על הרכישה למרות שהיא מודה שהיא לא יכולה להעריך כמה מטוס לראש הממשלה יעלה. כנראה שלדעת הועדה, כשמדובר במטוס לראש הממשלה, הכסף למטוס לא בא על חשבון שום דבר אחר, אחרת קשה לי להבין איך אפשר להמליץ על הוצאה שלא יודעים מה הגודל שלה.

השרים הלכו אפילו יותר רחוק מהועדה. הועדה פשוט אמרה שהיא לא יודעת כמה יעלה מטוס. השרים אישרו רכישה של מטוס תמורת 70 מיליון דולר (כ- 250 מיליון ש"ח), אבל הקצו לרכישה ולתחזוקה למעלה מ- 700 מיליון ₪. בקיצור גם הועדה וגם השרים עשו את הדבר הכי טוב שהם יכלו לעשות: אמרו שהם בעד, ודאגו שאי אפשר יהיה להאשים אותם כשיבואו להתלונן על כמה זה עולה.

בינתיים המטוס עוד לא טס. הוא יעלה, ככל הנראה, קרוב למיליארד ₪. התחזוקה שלו תעלה סכום דומה. מכיוון שהמטוס כבר בן 20, אפשר לנחש שהוא לא יחזיק מעמד יותר מדי זמן לפני שיתחילו להתלונן על נזילות מהשירותים. אז צריך כנראה להתחיל לתכנן את מי להזמין לוועדה לרכישת המטוס הבא של ראש-הממשלה.